חיפוש מסמכים בשטחי הרפובליקה הפולנית השנייה לשעבר



אבותיהם של רבים מן האנשים המבקשים להתחיל בהליך לאישור אזרחותם הפולנית חיו לפני מלחמת העולם השנייה בשטחים שהיו אז חלק מן הרפובליקה הפולנית השנייה, אך לאחר המלחמה נותרו מחוץ לגבולות פולין.

חיפושים ארכיוניים באוקראינה, בלארוס ובליטא

הדבר נוגע במיוחד למשפחותיהם של מהגרים רבים מווילנה ומאזור וילנה, לבוב, סטניסלבוב, טרנופול, גרודנו, נובוגרודק וברסט, וכן ממאות ערים, עיירות וכפרים קטנים יותר הנמצאים כיום בשטחי ליטא, אוקראינה ובלארוס. הרוב המכריע של אנשים אלה, ובלבד שלא נשארו בברית המועצות לאחר המלחמה ולא רכשו אזרחות סובייטית, יכולים כיום להגיש בקשה לאישור אזרחותם הפולנית באותם תנאים כמו צאצאיהם של מהגרים מוורשה או מקרקוב, למשל.

במשרדנו אנו מודעים זה שנים רבות לבעיות המאפיינות קבוצה זו של לקוחות, ולכן אנו מבצעים חיפושי מסמכים לא רק בתחומי פולין של ימינו, אלא גם בכל השטחים שהיו חלק מן הרפובליקה הפולנית השנייה. היעדר מסמכים משפחתיים הנוגעים לאבות שחיו באזורי הספר המזרחיים אינו שולל אפשרות לנהל את התיק בהצלחה, בדיוק כפי שהיעדר מסמכים כאלה אינו שולל זאת במקרה של מהגרים מאזורים אחרים של פולין. העובדה שמסמכים אלה שמורים בארכיונים באוקראינה, בליטא או בבלארוס אינה משנה מצב זה.

הגירה מאזורי הספר המזרחיים

בימי הרפובליקה הפולנית השנייה חיו בשטחים השייכים כיום לליטא, אוקראינה ובלארוס כ 12 מיליון בני אדם.

במחצית הראשונה של המאה ה 20 היגרו מאות אלפי אנשים מאזורים אלה בחיפוש אחר עבודה לארצות הברית, קנדה, צרפת, בלגיה, ארגנטינה וארץ ישראל המנדטורית, לימים מדינת ישראל. כתוצאה מכך, צאצאיהם של תושבי וילנה, לבוב, גרודנו, ברסט, פינסק וסטניסלבוב חיים כיום ברחבי העולם. במספר משמעותי של מקרים, ובמיוחד כאשר מדובר בהגירה לאחר 1918, הם יכולים להגיש בקשה לאישור אזרחות פולנית.

ניתן להבחין בשלושה גלי הגירה. חלוקה זו מבוססת על הדמיון הכללי בין הנסיבות שאפיינו כל אחד מהם.

1) אלפי פולנים עזבו אזורים אלה בסביבות מלחמת העולם הראשונה ובראשית המאה ה 20. הסיבות העיקריות היו עוני ומה שכונה הגירה בחיפוש אחר תנאי מחיה טובים יותר. תיקים אלה הם המורכבים ביותר, ובשל הקשיים באיסוף ראיות משרדנו מקבל אותם רק במקרים חריגים, לאחר הסבר מלא ללקוח על סיכויי ההליך. קישור למאמר על חיפושים הנוגעים לתקופה שלפני 1918.

2) הגירה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. אנשים רבים המשיכו לעזוב בחיפוש אחר עבודה בצפון אמריקה ובדרום אמריקה, אך הופיע גם יעד חדש לחלוטין. חלק משמעותי מן האוכלוסייה היהודית היגר לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בשל החשש מן האנטישמיות הגוברת ומהידרדרות המצב הפוליטי באירופה.

3) הגירה בשנת 1939 ובתקופה שלאחר המלחמה. אנשים גורשו לגרמניה לעבודות כפייה, הגיעו למדינות מערביות כדי להילחם במסגרת יחידות צבא פולניות שהוקמו במערב, או פשוט נמלטו כדי להציל את חייהם. לאחר ההסכמים שקבעו את גבולה המזרחי של פולין לאחר המלחמה, לרבים מהם כבר לא היה לאן לחזור. תיקים אלה נמנים עם הקלים ביותר מבין המקרים שתוארו, משום שלעיתים קרובות ניתן למצוא תיעוד בארכיונים צבאיים, ולעיתים אף במכון לזיכרון לאומי, IPN.



חיפוש מסמכים בשטחי אוקראינה, ליטא ובלארוס של ימינו שונה מחיפוש המתבצע בפולין. הקשיים נובעים לא רק משינויים בגבולות המדינות, אלא גם משינויים בשמות מקומות, מארגון מחדש של הארכיונים ומפיזור הרשומות בין מוסדות שונים ולעיתים אף בין מדינות שונות. לכל אחד מן המחוזות המזרחיים, כלומר אלה הנמצאים כיום מחוץ לגבולות פולין, מאפיינים משלו. יש אזורים שבהם אבד חלק גדול מאוד מן התיעוד, למשל בחלקים ממחוז ווהלין. יש מקרים שבהם רישומים הנוגעים למשפחה אחת נערכו בכמה שפות. בנוסף קיימים קשיי שפה וקשיים טכניים בעבודה מול ארכיונים מקומיים ומוסדות המתעדים את תולדות האוכלוסייה.

מסיבה זו משרדנו משתף פעולה זה שנים רבות עם גנאלוגים וחוקרים מקומיים מנוסים, העוסקים במשך שנים בחיפוש רשומות ארכיוניות במקום. שיתוף פעולה זה מאפשר לנו להגיע לחומרים שלעיתים קרובות קשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, לאתר באמצעות התכתבות בלבד. המומחים שאנו עובדים עמם הוכיחו את יעילותם בפועל ואיתרו מסמכים עבור מאות מלקוחותינו.


במקרים המחייבים פעולה במקום, ניתן לבצע את המחקר ישירות בארכיונים המקומיים ובמוסדות המחזיקים רשומות היסטוריות. בדרך זו ניתן להגיע לחומרים שלעיתים קרובות קשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, לאתר באמצעות התכתבות בלבד.

הניסיון מלמד כי משפחות רבות מניחות בטעות שהרישומים הנוגעים לאבותיהן אבדו ללא אפשרות שחזור. בפועל, מתברר לעיתים קרובות שהחומרים הדרושים עדיין שמורים בארכיונים ממלכתיים, כנסייתיים או מקומיים בשטחי ליטא, אוקראינה או בלארוס של ימינו.

כל תיק מחייב הערכה פרטנית. עם זאת, חשוב לזכור שעצם העובדה שאבות המשפחה חיו מחוץ לגבולות פולין של ימינו אינה אומרת בשום אופן שצאצאיהם אינם יכולים לחדש את הקשר הפורמלי עם מולדת משפחתם באמצעות ההליך לאישור אזרחות פולנית.